בימי גאולה אלה בה עם ישראל שב לארץ חיותו ונאחז בה על מנת להתגדל ולשוב לייעודו השלם- 

אנו זוכות במדרשת רוח רגבים לתת יד ורגל לתהליך המופלא הזה בכל יום.

בעמל ובשמחה מתוך התמסרות והתגברות, התמדה ונחישות, אמונה גדולה בדרך ובעיקר אהבה גדולה לרגבי הארץ- אנו יוצאות יום יום לטעת ולגזום, לדלל ולשתול, לקטוף ולבצור, לזמור ולעשב.

בחום של הקיץ, בקור הגולני של החורף, תחת קרני השמש או בין הררי הבוץ- מגע האדמה תחת רגלינו ובין ידינו מזרים כוחות של חיים ובנין, הפרחה ויצירה.